בדרכים.
תעזוב את הטלפון אנחנו במדבר, בשביל זה נסענו. אני אומר לבן שלי.
והוא אחרי עוד איזו הסטת אצבע אומר לי: מה הסיפור אבא, כמו שאתה נרגע לפעמים עם סיגריה בבוקר ככה אני קצת נרגע עם הטלפון.
אחרי זה העמסנו אמרנו תודה ל 'ספינת המדבר' שארחה אותנו ויצאנו.
יצאנו לחפש מקום מושלם
למרות שאנחנו פה ושם משחקים בטלפון ונרגעים בדרכים לא מושלמות, יצאנו לחפש מקום מושלם לזולה במדבר. אין שלם כלב שבור…

פגשנו עיזים כבשים. שני פראים בנחל ניצנה אבל בעיקר את עצמנו.
כן גם עוד אישה מיוחדת, נערה ,בשם קרן ששומרת על כרם לבדה באמצע הרי רמון.
אבל בעיקר את עצמנו בנסיעה קדחתנית בודקים כל קבוצת עצים בין מצפה רמון לביר עסלוג'.

בסוף מצאנו… הזולה שארגנו למשפחות מנו יורק הייתה נהדרת בישלנו יחד צחקנו סיפרנו עשינו הענקנו קלפים. נתנו זמן משמעותי להורים וילדים וחברים במדבר.

ואז שוב יש את רגעי המשמעות הפרטיים: אבא ובן באחד עשרה בלילה אורזים זולה במדבר, מכבים גנראטור מכינים עוד קפה מחזיקים לידם מקלות ארוכים כי לך תדע מי מסתובב פה עם כל המכוניות המוזרות שמאטות לידנו.
והוא אומר לי: שיחקנו אותה. בחיוך ולחיצת לטיפת יד

הלילה הלבן היה מושלם, כלומר 'כזה כאילו מושלם' בכל זאת זו גברת תל אביב: הבמות האנשים הלבושים החניות השוטרים כולם היו במקום. גם אנחנו שלושה חברים שיצאו להסתובב בו. ודווקא שם כש הכל היה מושלם והיו אין סוף סוגים של בירה לא מצאתי רגעי משמעות. אתה עובר מהר דוחף ונדחף רואה מלא אנשים ולא רואה אף אחד. שומע מלא צלילים ולא חווה יצירתיות. לפעמים היותר הוא מיותר. יותר מידי גופיות יותר מידי אפטר שייב ברחובות יותר מידי חיפוש של ההופעה המגניבה. אבל היו שני רגעי משמעות בכל זאת. הופעה בתחנה הישנה רגע לפני שמחסלים אותה עם סודנים שוטרים וכל מיני מרפאי רחוב. בתחנה הישנה המרכזית עשיתי את הטיול הכמעט ראשון של דרך הלב. והיה נחמד/ עצוב, לראות את הלילה הלבן תרתי משמע מגיע למקום האפריקאי הזה ששירים מכל המדינות כבר לא משוררים בו ורגע לפני שהוא נהרס העירייה הכירה בו כמקום תרבותי.

ועוד עשר דקות של חסד בשדרת רוטשילד על ספסל מסביר לחייל מילואים של יחידה קרבית שפעם ליוויתי אותם איך לעשות מחר סדנת קלפים לבוגרי היחידה שעוברים סדנת אימון והעצמה אחרי מה שעברו בשרות . ישבנו אני והוא על ספסל, החברה שלו עמדה מלמעלה והיינו מרוכזים באיך לתת קלף, מה להגיד וכיצד להתפלל או להתכוון מחר כשיעביר את הסדנה…שיהיה להם טוב!
אחרי זה אכלתי סנביץ טבעוני לא טבעי והמשכנו.
משוטטים, מחפשים, משלמים, … כמו כולם קצת שבורים קצת שלמים מחפשים את העונג הבא.

אני ו יוד' מכירים שנים, הוא היה האיש הטוב בצבא, קצין קבע מבוגר ממני שאף פעם לא הפסיק להיות בעצם קב"ן.
נפגשנו בירושלים להכין את טיול הפרישה שלו מעבודה חינוכית בירושלים.
חוצים מנחלאות לכוון השוק ובנין כלל, הולכים לפרויקט גינה קהילתית ופוגשים ב 'מקרה' מומחה לרכבות צעצוע עם עיניים כחולות הוא מספר לנו שיש לו קרון משלו במתחם התחנה. ו י מספר שהוא בעצם מומחה ארצי לגמילה. עולים לגג של בנין כלל, חבורת עובדים סוציאליים אומנים ומדריכי נוער הכל בתוך כל אחד מהם, שוקדת על ארוחת צהריים עם ישיבה תכנית, פותח להם קלפים ורואה את עצמי בתוכם. עולים לגג הגבוהה יותר, מרכז שלום נוצרי עם תצפית מדהימה לכל העיר.
יוצאים, נחים ב 'הוסטל אברהם' מקום שנותן את ירושלים של הנוודים,
ממשיכים לנביאים, מוזיאון מיוחד באפה שהייתה יד שרה. ואחרי זה בתי פאר גבוהים שלדברי המשווק "פה זה לא מאה שערים – אבל רוב מי שגר כאן הוא דתי אבל היום אפשר להיות חרדי לצאת לפאב ולראות כדור רגל."
ממשיכים…. נכנסים לבנין בן ארבע קומות כולו חסד למשקפיים ומכשירי שמיעה ברמה גבוהה ביותר למי שאין להם.
מסיימים בפלאפל הנביאים עם מיץ לימון על הספסל לרחוב

מאיר אריאל שגמר בבית חולים והמשיך בכל בית בישראל בעיקר אחרי עשר בלילה אמר פעם שטוב שאפשר את כל זה בכל זאת לגמור באישה.

שלמה ארצי שר באיזה שיר: משהו כמו: נצא.. נשתה .. נראה את מי נפגוש.
לשלום חנוך יש שיר שוטטות נהדר שנקרא טיול ליפו
ודקלון שר שיר געגועים לאילת ולחסידה צחורה.
נראה לי ששוטטות היא תנועת הנפש פנימה. שוטטות מושכלת עם מטרה וללא מטרה.
משה קורדברו הרב, אמר: שאלוהים כבר לא בבית המקדש הוא בדרכים.

אז בואו ונמשיך לצאת ולהיכנס עם השלמות וחוסר השלמות
כמו שאתה נרגע עם הטלפון אני נרגע עם כתיבה או הדרכה או סיגריה
וטוב שאפשר את כל זה בכל זאת לגמור בכתיבה.
כי או קביים או כנפיים כמו שכותבת שירי
ואני מוסיף או אהבה או אהבה
.
להתראות בטיולים
ימי כיף
זולות במדבר
סדנאות
אירועים
ובעיקר בלב ובדרכיו הטובות.

דברים נוספים שאנחנו עושים בקיץ:

זולות מיוחדות במדבר.
עם סדנאות כריות אוכל הפעלה ולב.

טיולי מעיינות בצפון. עם קלפים כניסה לעומק טבילה וביטול.

ימי כייף פשוטים סתמיים שאתם יורים אחד בשני ברובי כדורים ועושים הישרדות עם הדחות אקזוטיות,,, – לא .. אנחנו לא עושים את זה.

ימי כיף, עם רפטינג בישולים משותפים מקומות ושיטות של משמעות. גיבוש סביב ערכים, זה אנחנו.

מגן התות לגן החומה. מסע מיוחד בלב ירושלים: נחלאות, השוק, תצפיות רחוב הנביאים ועוד.

מהר הזיתים להר הבית: מסע בעקבות האוטופי והמשיח.

סדנת הרועה בנחל נוקד: להנהלות.

מסע תל אביב.

ועוד שניים מיוחדים:
במכונית שלי: מסע לעד ארבעה אנשים איתי באוטו שלי.
החברים שלי: מסע אל חברים ומורים שאני מוצא אותם כמשמעותיים.

כרגיל יש עוד המון
וכרגיל אתם כותבים מה אתם רוצים שיקרה לאנשים
ואנחנו בונים סדנה טיול או ארוע שיצור את זה.
בברכה
יזהר הס
דרך הלב