הגיע הזמו שראש הממשלה תהיה אשה

עין יקוק
"הגיע הזמן שראש הממשלה תהיה אישה".
אמר ברק בראיון בטלוויזיה. אבל אני בעיקר חשבתי על הסיפור של אהוד; שמצא מחדש את אהובת נעוריו. והתחפש לאישה ב 'אביב נעורים'.
בואו נגיד את האמת, רובנו לא ממשים את אהובת ואהבת הנעורים.. דרך אגב כולל היפות והיפים.
אני זוכר בכיתה ו' וזין היה לי יומן, שהיה שותף לפלא הזה. לשמש שנבטה לי בבטן כל פעם שהסתכלתי על אחת מהקבוצה וכתבתי לעצמי, כלומר ליומן ולא אמרתי: אני מאוהב..
זה היה מין פלא, כמו שנובטת שן, או שערה על החזה, פתאום הרגש הרומנטי הזה שנובט לך. ה… 'אני מאוהב הזה ' .
אחר כך בתיכון, אפילו קצת הודיתי בזה, ביני לבין עצמי, אבל לא עד הסוף, זה התערבב לי עם ידידות, עם תשוקה, עם דיסקו, עם מכנסיים לבנים וכפכפים
ואיזה מידות בהם בנות היו צריכות להיות.
אבל רובנו לא ממשים אהבות נעורים.
אולי בעיקר ה יענו מפותחות, עם שדיים בכיתה י , שפשוט נקטפות על ידי גברים מתחילים.
וזה שונה גברים מתחילים, מגברים אוהבים.
אני, ב יא יב'. .. האמת, לא יודע אם התאהבתי. הייתה אחת צעירה ממני בשנה, שעשיתי לעצמי ולה עיניים ולא מימשתי והייתה אחת שהייתה איתי באותו חדר, שכמעט כל לילה כמו פליטים מכל הוויית הקבוצה היינו מדברים.
לא ממשתי לא חיבקתי לא חובקתי.
כל לילה הייתי מיטה מול מיטה, לפני השנה, מדבר איתה , לפעמים היא עוד מופיעה לי בחלומות.
ומכיוון שלא מצאתי נעורים ואהבה ונשארתי קצת 'הלא בוגר' מין פיטר פן, אז לפעמים אני חושב, אולי זו הייתה אמורה להיות האהבה שלי הבית שלי ה.. מקום הזה, שהשמש צומחת ופורחת, כמו כדור כתום בתוך הבטן, כמו הריון, כמו ילדים, כמו חיים עם תנור נפט מגרגר ומרק נעים,.
אבל לא התחלתי איתה, פחדתי גם אחר כך בגיל מבוגר, תמיד כשהיו לי חברות טובות מה שקרוי ידידות, לא ממש מיששתי ומימשתי איתן .
היו אחרות שאיתן הייתי עושה כל מיני ביטויים צבאיים כמו כובש,
או מעולם המטבח והסנדלרות: דופק, שלא לדבר על עולם הצרצרים: מיתייזז,
אבל עם אהבת הנעורים, אם בכלל הייתה, לא מיששתי ולא מימשתי
אומרים קבלית שלכל אדם בת זוג מיועדת.
סי הימן שרה פעם בצרידות, רוך אנ רול: "אז אני חושבת על משהו טוב
משהוא שיביא לי אותך קרוב. חושבת על מה שהוא טוב…! כי אף פעם לא היה להם בעצם, במי לבגוד, היה להם עולם תעשייתי קטן מאד..".
ואני חושב על עצמי, שלא הגשמתי אהבת נעורים והפכתי יש שיגידו לתימהוני, או פיטר פאן שמחזיק עט, וכותב את חייו. ועף בין פרחים וספינות שודדים ונגיעות וגעגועים.
ואני חושב על אהוד ברק, עם הזקן, שהתראיין אתמול וסיפר איך ארבעים שנה, הרג מלא ולא נהרג אף פעם אחת, ובסוף באיזה כנס לזכויות ה.. משהוא, פגש את מי שהייתה אהבת נעוריו ובגיל מאה נתן לה טלפון.
ואיך היה הסקס בינם? אני לא מדמיין , אבל ברור לי שהייתה שם מין שמש ולא זו הפוצעת. אלא העגולה הכתומה העולה מהחלציים לבטן..
"הגיע הזמן" אמר "שראש הממשלה שלנו תהיה אישה".
שתלמד אותנו איך לגשת לנשים,
בענייניות לא כובשת..
להגיש את המצח, לליטוף,
רק להתקרב, לדיבור מרפא, לעיניים הרואות, לממשלה נשית של זכויות לנעורים ואהבות. בעת הזו.
תראה את ברק ואת העולם כמשל. לברק שהרג. ולכולנו שקצת הרגנו את עצמנו, עם לבן בעיניים ולא לבן בסדינים.
תראה את סי היימן, שלא מפסיקה לבכות על: "הי אתה גיבור גדול!!! ? בו ותראה שאתה יכול,
כי זו לא חוכמה להיות גיבור … רק במלחמה"
ואם אולי תהיה אישה, ראש של כל הממשלה הזו, אולי לא נצטרך אנחנו הילדים הנערים הגברים
להשתרך אחרי משכורות
לנעור נעירות בישיבות יענו חשובות,
אולי פשוט נגיש מצח לליטוף
ולא ננסה כל כך להוכיח ולנצח ולמרצד לנו את החיים במרצדס,..
פשוט כי נשים יהיו המלטפות
כי אהבות נעורים יחזרו.
זה היה ראיון יפה עם ההוא, שהיה מפקד ככה וככה וראש ממשלה ובסוף אמר:, "שתביאו אישה שתנהל את המדינה" וקרא לאשתו החדשה:, "אהובתי הנפלאה".
ואני נזכרתי, כרגיל, בכל לילות החריקה הבודדות במיטה, לא מעיז לעשות את שלוש המטרים למיטה של בת הקבוצה, לא מעיז לדעת שהקרב הכי מפחיד והכי חשוב בחיים הוא הקרב של לקרב את האהבה, של להעיז להגיש את המצח והנצח שלך לליטוף
ולראות את הלבן בסדינים ובעיניים ולהוציא את השמש מהשמיים לבטן
ולהקים ממשלה, בה אתה אני כולנו שרים של אהבה,
זה היה ראיון עם אהוד ברק, אני רק כתבתי על אביב נעורים על אהבה על ממשלה ועל אישה
ועל עצמי ועל כולנו בוקר אור שהשמש תעלה לבטן.
שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב whatsapp
שתפו בווטסאפ
שיתוף ב print
הדפיסו
שיתוף ב pinterest
שתפו בפינטרסט
שיתוף ב email
שלחו במייל לחברים :)

עוד פוסטים מהבלוג..

בניוזלטר תמצאו המלצות לטיולים, שיתופים מהבלוג, סרטונים על ארץ ישראל ועוד.. הצטרפו אלינו!

קפה מרווה

let's save the world together