טבעת הזהב ועין יקוק

העץ במעיין חבקוק

להיות לב בחיים
להיות לב ד.
זה דומה ושונה. 14/4/2020 חול המועד.
למורה קראו י' לחבר קראו א' .,
א' עבד בחברת חשמל והביא ג'יפ טרופר הם באו בבוקר אלי לאביחיל, ישבנו בחול בגבעה, מול הבית בצד אחד והים בצד השני, בטח שתינו קפה שאני טוב בזה ויצאנו.
המורה י' אמר שנלך לחפש את הקבר של הרמח"ל, שהיה צדיק ומקובל ומנודה ונפטר בעכו או בטבריה לא עלינו, ממגפה.זה היה פעם,, אני זוכר פרט מוזר, כשיצאנו לדרך מאביחיל, נוסעים לאורך הים של צוקי ים, עצר אותנו איש זקן וגדול. ביד היה לו דלי פלסטיק לבן, כמו של חמוצים והוא די כפה את עצמו לטרמפ איתנו ולקחנו אותו. לא היה ברור אם הוא משוגע או סנילי, כמובן בערכים האלו, הוא יכול להיות גם ורק מלאך. הוא התעקש שניקח אותו עד אפה שהו בחבצלת השרון והורדנו אותו. אני זוכר גופיה לבנה ודלי פלסטיק שלא ברור מה היה בו, אולי דגים.
המשכנו מחייכים אחד לשני,
זה היה מסע מוזר,.
אני הייתי המדריך, כלומר זה שמכיר, א' היה החבר, ו י' היה מורה שלמדנו אצלו בדרום,
הוא דתי מגניב, שמלמד דתיים וכשהוא מצטט את אושו אז הוא אומר להם: "רבי הושע אמר"
כדבריו:, אין לי כוח לכל האמירות שלהם והפחדים על עבודה זרה. אז במקום אושו אני אומר הושע.
ובכלל מדיטציה, הוא אומר:, זה נהדר, אבל אני לא הצלחתי לעשות.
נסענו בטרופר הירוק של חברת חשמל ואני הדרכתי.
ליד הכינרת יש מעין
ובכלל הארץ מלאה מעיינות וכשאתה מדריך אתה, אני, כל בהזמן מתלבט וכל הזמן יודע מה נכון. באיזה מעין ובאיזה פניה לפנות, מין מתח של חיפוש המקום בו אתה והמודרכים תרגישו חופש, חופש מהחטאה לא נכונה, חופש מצריך, חופש מידיעה.
אז הובלתי אותם לכינרת, קצת אחרי, ווי. אם. סי. איי. אימקא
יש פרדס עם גדר ורשום עליו פרדס אפרת
אז עצרנו שם והתגנבנו למעין החם על גדות הכינרת. זה שורה של מגדלים טורקיים שהם בורות מים ומחלק מהם פורצים מים חמים.
פרדס אפרת חקוק בבטון
ויש הדרים ודקלים על גדות הכינרת
הגענו למעיין. ישב בה, בברכה, ילד דתי חמוד, כמו בלורית ומכנסיים קצרים של 'תפרו לי בגד עם כיסים'.
ואני שאלתי:, "תגיד" בקול בס." אולי אתה יודע איך קוראים למעיין הזה?"
והוא ענה לי: "אין לי מושג."
וישר חייכנו אחד אל השני ו8אמרנו שהשם של המעיין הוא "עין מושג".
י' המורה, במקום אחר, בכיתה המרובעת, פעם אמר על האמירה של אביי " שאין עני אלה בדעה "
שהכוונה היא: שאין את האני האישי, אלא בדעות שלנו על עצמנו. למעיין קראו עין מושג, אנחנו באותה תקופה, עסקנו קצת בביטול האני.. גם י וגם א מבוגרים ממני בעשור.
זו הייתה תקופה כזו ששרים: "לא יודע כלום לא יודע כלום רק רוצה לאבא6 … גם אם הכל יילקח ממני בתוכי כולך קולך אשמע"… שיר דוסים סדנאות ומעגלי שירה..שכזה.
היום תוך כדי כתיבה, פתאום זה נראה אמיתי , הכל נלקח ואני עדין שומע כל וקול.
האני שלי נוכח ומספר סיפורים.
טבלנו במעיין,. אתה יושב בברכה חמה על גדות הכינרת, רואה שחרורים. הראש בגובה המים ואומרים:, ' ' שריח של משיח זה הריח של הרוח על המים ' ' . שמעתי זאת מחבר נוסף, שקוראים לו גם י' והוא נודד בירושלים כמלאך שלחן רוח ואהבה.. (זה לסיפור אחר..)

המשכנו משם ועלינו לעין חבקוק.
אבל לפני זה נזכרתי י' לקח אותנו לשיחה במושבה מיגדל אצל מלאך אחד (ככה הוא נראה) שכו7תב ספרים0. הוא היה רזה מסתורי וכתב מלא ספרי תודעה, שמו פרח מזיכרוני וגם השיחה, אבל הוא ניתן לנו ספרים והתגורר באיזה חדר צימר במיגדל.
חמושים בברכת7ו המשכנו לעין חבקוק.
מעין שמוריס צמח, הכיר לי וכבר אז שמעתי שבאזור עובדת שנקראת שושנת הגליל .
עין חבקוק, כמו שמוריס הסביר, יש בה את עצי השיזף הגדולים ביותר בישראל.
המורה הציע שניטבול וטבלנו
ואז אמר: אני אגיד את אנא56 בכוח ואתם תטבלו.
א' ואני עמדנו במים הוא הקריא או אמר בניגון הטורקי שלו וטבלנו
יצאנו והלכנו לעצי השיזף הענקיים.
חברה מהקבוצה התקשרה פתאום.. היא היתה במז'יבוז' באוקרינה .
אפילו לי , זה נשמע כרגע כמו אגדה, אבל היא באמת התקשרה רגע לפני שכל זה קרא וברכה אותנו מטיול במזיבוז' עירו של הבעל שם טוב הקדוש.
עישנו סיגריה בוודאי..
וי' הציע שנעצום עיניים וכל אחד יבקש עכשיו מה שחשוב לו.

לפעמים באמצע החיים, ליד טרופר ירוק, של חברת חשמל, מציעים לך משהו פלאי .
אני עצמתי עיניים וביקשתי שלום בית
הייתי נשוי טרי
והתמודדתי בעניין

היה שקט לא מכאן . ישבנו על אדמה כזו מלאה בפירורי ענפים של עצים עתיקים.
– "ועכשיו תבקשו יותר חזק" שלום בית שלום בית, חשבתי.
וי המשיך, " וכשאתם מוכנים תפתחו את העיניים ".
פתחתי את העיניים, העולם התחיל לקבל צורה, העץ שיזף הענק, המעיין
וחשבתי בוודאי עוד תפילה עוד ברכה ..
ושוב חשבתי על הרצון הפשוט לאהוב ולהיות אהוב.
ואת יד ימין גירדתי לידי באדמה היכן שישבתי מתחת לעץ
האדמה קצת זזה ופתאום נצנץ בתוכה משהוא. רכנתי מתוך ישיבה והכנסתי את האצבעות יותר פנימה ובין רגבי האדמה והענפים פתאום ניצבה לה בתוך היד שלי:., טבעת נישואין מזהב.
אני יודע זה.. היה מוזר לאלה' לאלוהים ' לסיפורים, לצירופי מיקרים
גם לי זה היה מוזר ו י' ו א' צחקו אלי כשיותר מאוחר אמרתי: אולי נשאיר פתק זה אולי של מישהו אחר
ו י' רק אמר: אבל זה היה האדמה והתפללת
המשכנו
בחיים ודרך.
את ה רמ"חל מצאנו בכפר יסיף ולדעתנו זה שם , ולא בטבריה.
דרוזי זקן דומה לטרמפיסט הזקן עם הדגים הראה לנו.
בעכו אכלנו ארוחת ערב ו י' המורה אמר שכשרות זה עניין של הגיון.

אני חזרתי הביתה . י' עדיין מלמד, אני עד לא מזמן כדיין הדרכתי ובטח אחזור להדריך לגלות פלאים ולספר ובטח עוד דברים חדשים. א' עדיין חבר..
בתוכי קולך אשמע
את הקול שלי
את כל הסיפורים שלי את ההשראה.

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב whatsapp
שתפו בווטסאפ
שיתוף ב print
הדפיסו
שיתוף ב pinterest
שתפו בפינטרסט
שיתוף ב email
שלחו במייל לחברים :)

עוד פוסטים מהבלוג..

סגירת תפריט
×
×

עגלת קניות

בניוזלטר תמצאו המלצות לטיולים, שיתופים מהבלוג, סרטונים על ארץ ישראל ועוד.. הצטרפו אלינו!

קפה מרווה

let's save the world together