"איזה קור ! השם ישמור ! ". צעקו פתאום הילדים הדתיים במעיין ליד צפת.

זה היה המעין הכמעט אחרון שהגענו אליו, לקראת סוף יום בדיקת מקומות בצפון.

והקריאה הזו העירה בי משהו. על תרבות, על אי אוטנטיות ועל אוטנטיות. זה הזכיר לי שפעם הקראתי רבי נחמן לכמה נערים דתיים ליד מעין וכנשוכי נחש הם רצו להתלבש כי אסור לשמוע ספר קודש בלי חולצה.

לא נכנסנו למעיין הזה לא בגלל הקור ולמרות שהשם בטוח שומר. זה היה מלא מידי ואנחנו 'איזה קור השם ישמור' לא יודעים להסתחבק מספיק. אז ישבנו ליד וציינו אחד לשני שלא ניתן להביא לפה קבוצה של עשרים איש.

לעיתים טיולי הכנה הם כמו מצלמה, לא מאפשרים לך להתחבר למים לקצב לאנשים : איזה קור השם ישמור – אתה בטיול הכנה. (חזרה גנרלית לחיים..)

"ומה עכשיו? " הוא שאל אותי, "מה נבדוק עכשיו?"

– "בוא נבדוק את שביל הבוסתנים לצפת," בדקנו.

-"ועכשיו? "הוא שאל אותי, "ואדי עכברה" עניתי.

ונכנסנו לוואדי מדברים עם שלושה מקומיים שלדבריהם מגדלים הכל כולל כבשים כלבים והדסים

ופינו לנו את הדרך: "סעו בה ישר, לא ימינה לא שמאלה" אמרו. נסענו, כבר לילה ירד ונעלנו דלתות 'לך תדע איזה קור ומי מסתובב כאן למרות שהשם ישמור'

ונכנסנו ועשינו את כל הדרך בדימדומי לילה

ואני כמו אבא לחוץ לא עשיתי שום דבר חוץ מנהיגה מתוחה שתחלץ אותנו לבסוף לכביש המהיר

'איזה קור השם ישמור' שבימים כאלו חמים, ובטיולי הכנה אנחנו כל כך משימתיים.

ובכלל האמירה של הילד הדתי שחור הכיפה במעיין סימנה חלק גדול מטיול ההכנה הזה:

איזה קור השם ישמור עם הפקח "גלעדי" שעצר לידנו על השביל למשושים ונתן עצות כמו מרוקאית שנותנת מתכון בלי כמויות המלח והיה נחמד יחסית לפקח אבל שלח אותנו למקומות מוכרים, ואמר מביט בעיניים חומות בכלב שלנו "אתם יודעים איך אני אוהב כלבים – אם לא הוא, לא הייתי עוצר לדבר איתכם".

והאנשים המעניינים שפגשנו בצומת בית ציידה: במקום אפה שהמון שנים הייתה מסעדה מיוחדת והם…מחיים מחדש את המסעדה.

בהתחלה, איזה קור השם ישמור, הייתי ביקורתי כלפיהם ולאט לאט התחממתי שומע שהם שני אחים שאבא שלהם חטף שבץ אחרי שניהל את המקום שלושים וחמש שנה. "ואני" אמר אח אחד "בכלל דוקטור לפיזיקה ואחי השני הוא שף באוסטרליה והחלטנו להחיות את המקום" והכינו לנו צ'יפס בושמני מתפוחי מדורה מיוחדים ונתנו לנו יין שאבא שלהם הכין, לפני…

ובאמת ראית את ה קור של החיים, משהוא שפתאום נפסק ואת השמירה ששני הבנים ממשיכים

מקום מומלץ: קפה בית ציידא, צומת משושים: הבוסתן. https://www.rest.co.il/rest/80220320

והיו עוד הרבה דברים שלמרות הקור השם שמר וישמור

תוכנית הטלוויזיה שצילמה אותנו בעין איוב ואיך שפתאום הבנתי את הסיפור.

ואת הסוד הרוחני של המקום…

הברכה בנחל משושים

הדגים בכינרת

הדרכים האיןסופיות..

שלוש עשרה שעות נהיגה ומלא מעינות

וכעת קצת המלצות:

*גשר הדודות: משני הצדדים: מכרכום או מהשביל הראשון מערבה אחרי פרק הירדן.

שווה פראי אמיתי, נחל שמעולם לא קיבל ריטלין.

* הדרך הסורית הישנה לברכת המשושים: בין גשר אריק לצומת משושים: יש לאורך הדרך מקומות טבילה: נראה כמו אזור צייד …

* הפקח הטוב: גלעדי, מי שאוהב כלבים של אחרים לא יכול להיות קר עובדה – השם שמר.

* ואדי עכברה למיטיבי טנדר וארבע על ארבע: כמו הזמן קפא גידולים ישנים עתיקים: כבשים עיזים הדסים…

* עין איוב: לשחות גם בכינרת וגם במעיין ולחפש את הרגע שהרוח מריחה לכם לתוך האף את המים לדברי יובל א זהו ניחוח חשוב מאוד…

* קפה בית ציידא: צומת יהודיה.ד"ר איציק, עם הצ'יפס האוסטרלי של אחיו והיין המיוחד: 0522815898

* ולטייל ולטבול בחיים ובמעיינות ולדעת שלעיתים יש תקופה שבחוץ מאד חם ובלב

יש איזה קור

והשם ישמור

השם של כל אחד מאתנו

\צאו לדרך בברכה

להתראות בשביליים בדרך ובלב.