האישה מחנוכה

חנוכיית מדבר
אחד מחגי חנוכה, שהדרכתי בקור של ירושלים טיולי חנוכייות הייתה לי בקבוצה אישה מיוחדת.
מאלו שבגיל מבוגר, שומרת שערות ארוכות ליד המצח, כמו מנצחת את הגיל, את המעמד, את הצורך להתמודד עם מה יגידו. בטיולי חנוכה קשה לראות שערות ארוכות, כי כולם עטופים בכובעי צמר, האור הוא אור נרות, אבל לה בלב ובראש בצבצה קווצות שער ארוכה מאוד… מעל הצד של הצד של המצח, כמו אומרת:, אני אולי בת ארבעים, אבל בעצם בת שמונה, או שמונה עשרה, כי כבר מותר לי הכול, למרות שאני ילד'ה וילדתי ואני כאן בטיול מאורגן.
הדרכתי כמו שאני מדריך:, כלומר, מכאב ומאהבה . אהבה אל האור ואל הרצון והאמונה בניסים, בניצחון, ביכולת למצוא כד טהור בתוכנו, ולהדליק ולהידלק, ו8כאב, כאב, על זה שאנחנו צריכים לעשות פעילויות, כמו הדלקת נרות, בכדי להיות במשהו כל כך פשוט כמו אור. אור חוזר, מקיף, ממלא, אור שנראה, שיראו אותנו.
בטיולי חנוכייות, או חניכה, או חנוכה וחינוך, הרבה פעמים עומדים ליד חלונות ומסתכלים על האור שבפנים, או על אלו שמדליקים. כמדריך אתה זז אחורה, נותן ליפה הזו עם השערות על המצח, ולקבוצה להתקרב לחלון . אחרי הכול, אתה המדריך, לא פעם ראשונה פה,. אבל דווקא באחד החלונות, שנתתי להם להתקרב וראיתי את כולם מהגב, היא עם השערה על המצח, הסתובבה אלי. מלא חנוכייות היו בגבה ולכמה רגעים רק אני והיא עמדנו פנים אל פנים.
"עד מתי תמשיך להדריך טיולי חנוכיות" ? שאלה
חשבתי שהיא שואלת עד איזו שעה הטיול, ובבטן נדלקה לי מין מערבולת לא מובנת ומכוונת, אמרתי ש/הטיול בערך עד תשע.
אבל היא חייכה ואמרה: "אתה בטח מדריך טיולי חנוכיות מלא שנים…, עוד כמה שנים נראה לך תעשה את זה.."? התחמקתי, חמקתי ואמרתי שאני לא יודע, או לא מבין את השאלה, של היפה עם השער הפתוח על המצח, בקור של חג החניכה.
כשניגמר הסיור ליד הסופגניות, נגשה אלי שוב וביקשה:, אם אנחנו יכולים? רגע לשבת!!
סיפרה כל מיני סיפורים מעברה ואמרה שהיא לא מכאן,.. שחייתה בחו"ל והיא בין ישראל .. למקומות אחרים.
"איך הגעת אלי לטיול"? שאלתי , אמרה, 'שאלוהים שלך אותה', אמרה שהיא סוג של שמש שבא להדליק אנשים. שוב נדלקה לי מערבולת בבטן . ישבנו בטעמון, שעוד היה קיים ושתינו ברנדי, כלומר אני, היא שתתה תה.
אמרה, רגע לפני שהלכה:, שתכף היא תלך, אבל הטיול האמיתי שצריך להדריך, הוא הטיול האישי: הטיול בין היות כבוי, להיות דולק. וכל העניין של שמונה או תשעה נרות הוא כמובן: "סימבולי ומטפורי. אני לא מחדשת לך. אבל אם כל לילה כשתדליק או תדריך או תטייל או תידלק תיגע רגע לפני זה בלב ותגיד את תפילת האור,.. העולם ואתה תשתנה".
חייכה עוד כמה חיוכים, אמרה שיש לה ביקורת מזוודות ב12 בלילה. נתנה לי נשיקה קטנה על הלחי הרגשתי את שער המצח שלה מדגדג את שלי,. ו קמה ונסעה במונית מרצדס ירוקה, שעצרה לה ממש מול טעמון. שנים אחרי זה כל פעם הייתי ניזכר בה, זו עם השער על המצח, שפותחת שער ניצחון למהות האמיתית של חג החניכה חג תפילת האור. לתת אור ולקבל אור.
חג שמח מואר ומאיר54
שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב whatsapp
שתפו בווטסאפ
שיתוף ב print
הדפיסו
שיתוף ב pinterest
שתפו בפינטרסט
שיתוף ב email
שלחו במייל לחברים :)

עוד פוסטים מהבלוג..

בניוזלטר תמצאו המלצות לטיולים, שיתופים מהבלוג, סרטונים על ארץ ישראל ועוד.. הצטרפו אלינו!

קפה מרווה

let's save the world together