סיפורים של רבי נחמן, וסיפור על ווסילי הדוב

בית ספר אהבת עולם, יער יתיר

חברים יקרים שלום

והפעם: רמת בגולן, ירושלים, האלון העתיק, ווסילי הדוב, סיפור של רבי נחמן והרבה עצות להגשמת חלומות.

האביב כבר כאן. החורף היה ארוך. תמיד אומרים שחורף הוא מלשון חרפה.

הדשאים ישנים, האור מועט וקשה לצאת ולשנות. ובאמת החורף הזה היה גשום עם מעט אור ולאנשים שאוהבים אור היה מעט קשה.

זה ברוך ומבורך. יש בזה גשם והגשמה…. אבל הלב והפנימיות רוצים כבר לנבוט ולפרוח לשיר ולרקוד, ובחוץ גשם שאומר המתינו עוד מעט.. תחרפו קצת אחרי זה יגיע האביב.

אז הנה זה כאן ואני כותב מחדש ודבר ראשון מזכיר לכולנו שאביב פירושו אבוב: צינור.

זהו המצב בו גבעול החיטה הופך לצינור מקשר בין האדמה והגרעינים בין הארציות והשמימיות.

טוב צריך לספר סיפור – סיפור כמו אבן ספיר תמיד כשנוגעים בו הוא נותן אור חדש

והפעם אני אספר

על ווסילי הדוב.

ווסילי הדוב הוא דוב חום גדול שמתגורר בעץ האלון, אלון עתיק וענק שנמצא בשביל העצים העתיקים.

ווסילי כמו האלטר אגו (עלק) מתגורר מחוץ לישוב לגדר ולהגדרות.

במה עוסק ווסילי הדוב?: הוא תופס גנבים. כל הסיפורים על ווסילי הדוב מתחילים ככה: לילה אחד ישב ווסילי הדוב בכיסא הנדנדה שבתוך עץ האלון ושתה תה עם דבש. בחוץ ירד גשם כבד.

לפתע בעוד ווסילי הדוב חושב על כדורי צמר לבנים ואולימפיידת דבש, נשמעה דפיקה חזקה ולאחריה עוד אחת על הדלת שלו.

"מי זה ייייכווול להיות" אמר ווסילי וקם לפתוח את הדלת.

וברגע שהוא פותח את הדלת ………

ומוצא זוג סנאים מפוחד. או גננות שגנבו להם פרילי, או ילדים שמישהו גנב להם את כל הכדורים

ברגע שהוא פותח את הדלת….. עולם חדש נוצר ובעולם הזה ווסילי הוא הגיבור הכול יכול.

יש רעים וטובים ברורים

ובעיקר יש חפצים (- וחפץ זה רצונות) שצריך להשיב אותם למקומם.

קראתי פעם בספר של ארז משה דורון

שתשובה זה להשיב את הדבר למקום שמשם הוא ניטל – ציטוט מדבריו של רבי נחמן.

ובאמת בזה ווסילי הדוב עוסק.

הוא לובש אדרת פרווה, לוקח חבל וכוס תה עם דבש, פנס שועלים – ומטפס בזריזות אל המשאית הצהובה שלו ויוצא לא רק לתפוס את הגנבים אלא להשיב את החפצים והרצונות לסנאים לעכברים לילדים לעולמות שמשם הם נגנבו.

קראתי פעם שבעשרת הדיברות הדיברה לא תגנוב מתייחסת גם לאיסור גניבת נפש.

כלומר לרמאות העצמית והחיצונית שלעיתים קוראת בעולם.

ווסילי הדוב, משלב הילוך והמשאית הצהובה מזנקת בעליה.

ולי ולבן שלי יש שמות של כל מיני גנבים קבועים בהם נילחם הדוב הגדול והטוב: מרקו ופולו (יש להם סוברו שחורה, ופנים מחוטטות), אחטונג טחטונג מלך גנבי גרמניה עם טרקטורון שחור וחבורת גנבים על טרקטורונים אדומים.

ווסילי הדוב בתחכום ובכוח מוצא אותם נילחם בהם משיב את הגנבות וזורק את הגנבים למקום המגיע להם.

יש משהו מעודד ומחבק בעולם של ווסילי הדוב: הטוב הוא טוב וברור. הרע ידוע. המעשים שצריך לעשות נעשים ויש כוח ואור והומור.

בכלל הדוב הנו החיה אותה שמתי על קלף 'הכוח והעוצמה' ותמיד אני מסביר שהוא מייצג זאת בשני אופנים: האחד, חצי מחייו הוא יישן. אנשים חזקים באמת מעיזים להרפות אינם במתח תמידי של שרירים (כמו אותם גברברים המכניסים את הבטן בחוף הים).

השני, אנשים חזקים באמת הולכים על המתוק של החיים.

הדוב כמו כולנו אוכל הכול, עשב בוטנים דובדבנים דגים ובשר ולמרות זאת הוא משקיע ומטפס לעיתים שש עשרה מטר בשביל חצי קילו מתוק שאיננו הכרחי להישרדותו אבל קשור למהותו ולעצמי ולעוצמה שלו.

כמו שאומר ווסילי במבטא כבד:"אה… דה… חביירים: הגיע זמן להתעורר ולמצוא דבש".

 

אז הגיע האביב.

בפעם האחרונה כתבתי לפני חנוכה ומאז קרו המון דברים: נטלי פורטמן הייתה בארץ והדרכתי אותה ואת הקרובים לה בירושלים בהצלחה גדולה.

"סדנת טיול שביל העצים" העתיקים קיבלה צורה ותוכן מנצחים. מטה עירית רעננה, שלושים וחמשה משתתפים חוו אותה ליום שלם כולל הכנת שתי ארוחות וסדנת שיאצו.

חברת נאו סיטי. מטה המשביר לחקלאי בשני מחזורים, קורס מנהלים של נטפים ועוד חברות וארגונים נוספים חוו את התהליך, כמובן שגם הרבה ימי הולדת עמוקים מבוצעים בשביל ובדרך הלב.

אני שמח לבשר שזהו תהליך עוצמתי שלם מבריא ומרפא ברמה אנרגטית מילולית גופנית וחברתית. לארגונים זה נעשה בשיתוף הייעוץ הארגוני ובהתאמה למטרות הפנימיות.

 

וכן במהלכו גם מגיעים לאלון של ווסילי הדוב.

מאד ממליץ לכם לחוות את התהליך: ארוחת בוקר במחסן שבלב השטחים החקלאיים.

ניווט לפי קבוצות: היוצרים המגשרים והלוחמים. (מי אני: יוצר, אחד שמחדש..   מגשר…. אחד שמחבר ומרגיש… או לוחם אחד שמשיג… ואם אני כזה מי חסר לי בכדי לעזור לי).

אחרי ארוחת הבוקר נכנסים בניווט ומשחק לשביל העצים העתיקים. חווים מרחבים מרפאים של צמיחה לומדים כיצד הטבע והעצים מתנהגים בארגון וכיצד אנחנו נוהגים

ובעיקר לומדים הרבה חמלה עומק וחברות.

מגיעים למשק דרך הלב לעוד סדנה ופעילות ושם גם מכינים יחד ארוחה בריאה.

מי שעוד לא היה (וגם מי שהיה) אצלי בדרך הלב מוזמן.

 

ישנה אישה יקרה בשם סמדר שביקשה ממני סיפורי אור ותיקווה ועבורה ועבור כולכם הסיפור הבא:

מאת רבי נחמן,

היו היה עני אחד (כן כל המעשיות עוסקות בעני שהוא בעצם האני)

יום אחד בעודו חופר בטיט בכדי להכין לבנים הוא מוצא יהלום גדול וענק.

הוא הולך לצורף של העירה שלו (המקום הו הוא ער וחי)

הצורף מסתכל על היהלום ואומר לו שיסע לאנגליה כי רק שמה יוכלו להעריך ולשלם לו כראוי על היהלום.

האני מחליט שהוא הולך על זה. מוכר את כל רכושו ויוצא לדרך.

רכושו לא היה מספיק למסע שכזה ובעיר הנמל אוזל כספו.

לפתע בעודו סובב ברציפי הנמל והחיים הוא רואה קפטן של אוניה.

ניגש אליו העני ומראה לו את היהלום.

שואל אותו הקפיטן לרצונו, ואומר לעצמו: 'מסתמא יש לי כאן עניין עם אחד גדול.. .'.

הקפטן מבטיח לו נסיעה לאנגליה בתא פרטי משלו עם מלצר אישי ואומר לו שלא ידאג מהכסף: כשנגיע לאנגליה נסתדר.

יוצאים להפלגה. רבי נחמן מספר שהעני מנהגו היה לפני הארוחות בתא הפרטי, להניח את היהלום על השולחן ולצחוק ולהשתעשע ביהלום, יש מהדורות שאף כתוב שהוא היה מתעלס ביהלום.

ומוסיף רבי נחמן משפט תמוהה (וידוע) "והשמחה טובה לעיכול"

כלומר השמחה משאירה בנו את החומרים הנחוצים לנו ופולטת מאיתנו את הפסולת.

 

יום אחד לאחר השעשועים והארוחה נרדם העני על השולחן

והמלצר האישי נכנס ומנער את המפה עם הפרורים והיהלום מעבר לסיפון.

מקיץ העני האני … משנתו ומגלה היכן עומדים חייו. הוא יצא למסע לאחר שמצא דבר נדיר בעצמו ועכשיו הוא תלוי על מים סוערים ללא שום דבר שיכול לתמוך ולעזור לו.

והקפיטן… אם יגלה זאת עלול לזרוק גם אותו אל סערת המים.

 

חושב העני כיצד לשרוד את המסע ומגיע למסקנה שהדרך היחידה היא להמשיך ולהעמיד פנים שמחות כמקודם.

 

יום אחד נשמעת דפיקה בדלת תאו נכנס הקפטן ואומר לו כך: ": אני מסתכל עליך כבר הרבה זמן….

ורואה שאתה תמיד שמח ולכן אתה נראה לי אדם הגון ואני רוצה להציע לך עסקה".

"איזו עסקה" שואל העני שהיה בטוח לפני כן שעומדים לזרוק אותו.

" בבטן האוניה " אומר הקפטן "ישנה תבואה פרטית שלי, ואני רוצה לרשום אותה על שמך בכדי שבהגיענו לאנגליה הממשלה לא תחרים לי אותה.

  • מסכים האני והם חותמים תמורת ההבטחה שבהגיעם לאנגליה כבר יסתדרו בינם.
  • עם הגעת האוניה לאנגליה ועגינתה נפטר לפתע רב החובל.
  • האני יורד לחוף המבטחים יורש אל כל התבואה ומקבל תמורתה ערך גבוהה הרבה יותר מאותו יהלום שאבד לו.
  • 1. היהלום לא היה שלו, עובדה שהוא איבד אותו.
  • 2. התבואה כן הייתה שלו, עובדה שהוא קיבל אותה.
  •  
  • 3. ולכל זה זכה מכיוון שעמד בניסיון והיה בשמחה.

לא תמיד אנחנו יודעים מה מחכה לנו ומסתתר לטובה עבורנו בהמשך ומתחת לסיפון, לעיתים דווקא בהפלגה במים סוערים ומתוך סיכונים ולחימה על החלום מתגלה לנו משהו הרבה יותר גדול ותבואתי שמחכה לנו.- לעיתים נראה לנו שהזהות המלוטשת והנוצצת שמצאנו בעמל רב היא אנחנו אבל במקרה זה היא לא.ומהו הניסיון, להמשיך להאמין שהכול מסתדר לטובה ומגיע לנו אושר ועושר וטוב ובריאות ואהבה ושחלומות מתגשמים (אחרי גשמי החורף) לטובה.

לסיום מספר המלצות: מסלול רמת הגולן: עין פיק הליכה בצבעי חרדל עד מעיין ובריכת טבילה יוצאים מתוך קיבוץ אפיק. שווה קל ומצמיח.  מלון דירות חצר השוק במחנה יהודה.  מדובר בזוג נעים ומקצועי.  כמובן שאני ממליץ על אירועים וסדנאות בדרך הלב. על המון טיולים חדשים במידבר ובגליל. כמובן שעל ירושלים שתמיד פותחת ומחברת אותנו לאוצרות שבמרתפים. ולסלוח ולקבל את עונות השנה והנפש וגם כשקשה לצאת למסע לצאת לחלום.

כרגיל אתם מוזמנים לכתוב או להגיד ולהרגיש מהו החלום שלכם ואני אצור לכם את המרחב והפעילות

בברכה יזהר הס דרך הלב.

ובאהבה לאהוב. ולאהוב

אני ממליץ לכתוב שירים ולצייר ולהגיע למקומות חדשים

יזהר

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב whatsapp
שתפו בווטסאפ
שיתוף ב print
הדפיסו
שיתוף ב pinterest
שתפו בפינטרסט
שיתוף ב email
שלחו במייל לחברים :)

עוד פוסטים מהבלוג..

סגירת תפריט

בניוזלטר תמצאו המלצות לטיולים, שיתופים מהבלוג, סרטונים על ארץ ישראל ועוד.. הצטרפו אלינו!

קפה מרווה

let's save the world together