שלושת אלפים ליקים ועשרים אלף צפיות, כשהיית תינוק לא חשבת שיהיה דבר כזה. תצטרך לספר להם על המדבר על ההוא שאמר: "מחמוד"  ולתאר אותו בחנות של גמלים בקצה השוק של באר שבע. "תלך למטה ליד ה חלפני כספים", שכשהבנת שזה מסע ומתן ארוך שאלתה איך קוראים לו והוא אחרי התלבטות אמר מחמוד, כנראה שזה היה השם שלו, לבוש בג'ינס ומוכר גלביות שהביא מערב הסעודית – כך אמר, "כל פעם כשאני חוזר מביא איזה חמש איתי".

שלושת אלפים ליקים ועשרים אלף צפיות, למה שזה יעניין מישהו שקוראים לו מחמוד והוא אומר את זה בביישנות או במין שקר שמוסרים לישראלי מגנוב שרוצה לקנות  ג'לביות ואולי הוא בכלל מהשב"כ אז תגיד לו מחמוד, שם כללי לבדואים.

ותתאר את החנות, שתרגיש מחדש את הקנייה ואת ההרפתקה. שקי טבק (אל תכתוב מכל מיני סוגים היו שם כמה הם בוודאי יכולים לדמיין)

ולידם בכניסה ארגזים עם אקססוריז של גמלים: חבלים רצועות אולי פעמונים

בפנים פינג'אנים, ולמחמוד היו פנים גדולים ושקופים וידעתי שאפשר לעשות איתו עסקים ולשאול במבוכה כמו ששאלו פעם מוכרת קוסמת בשנקין אם זה מתאים הג'לביה והפארווה שזה המעיל העליון.

שלושת אלפים ליקים ועשרים אלף צפיות זה לא מספיק מעניין המחמוד ואתה עושים עסקים  מה בכלל חיפשת שם בדרך לדרום יוצא יום קודם ההדרכה לחפש איזו הרפתקה שלווה גלבייה ופארווה להראות שונה מגניב אחר. ממה כל כך ברחת, שאלה אותי איזו יפיפייה כמה ימים אחרי

ואני אמרתי שלא תמיד בורחים לעיתים יוצאים לחפש

והיא אמרה כן אז שווה לחפש פנימה

ואני הוספתי: יה רייט נו וור טו גו בט אין.  Y right  no were to go but in  

והצבעתי על קופסת המתכת לטבק בדואי מגולגל שקניתי בסוף העסקה מ מחמוד ואמרתי כן… אפרופו כניסה פנימה

שלשת אלפים גמלים ומלא חלומות.

המשכתי ממחמוד לעיר הבה"דים מרים טלפון ליותם שהיה אצלי בצבא מש"ק עופות דורסים ועכשיו קצין חינוך בעיר הבה"דים. משתומם ומובך מההתרגשות הגדולה שלו מהמעשים הציונים חינוכיים שהוא עושה שם. מסייר איתו בין חיילות בכובעי עבודה לחיילים חיוורים שמחכים לסרט שואל שאלות ואומר: כן אנחנו הדור שלנו כבר חווה כמה אכזבות: רבין אוסלו וכו אתה יודע אנחנו לא מאמינים במימוש בתוך מסגרות גדולות

ולא מספר לו על הגלביה והפארווה שקניתי. {כי זה לא מתאים?}

משם המשכתי לפלפל ברמון

עגבניות בסופר סל ולינה בצל מדבר

מערת אוהל לוג עם שטיח בסגנון מדבר והרבה ירח. משבע עד חמש בבוקר שכבתי בג'לביה בתוך החדר מדי פעם יוצא לאבנים הדוקרות ברגלים מסתובב ליד החדר וחוזר

בחמש וחוצי כבר הייתי בחוץ מקושש ליקים מתמונות הזריחה מכין קפה ומחכה שניקח את האנשים למסע.

 

שלושת אלפים לייקים ואפשרויות ועשרים אלפ ציפיות. ציפייה שפתאום זה יפתח ציפייה שתגיע ולא תברח ובאמת הגענו נסענו לירושלים. אספתי רפובליקני מבוגר וחשוב מ"בראשית" את עוזרו הצעיר והנוצרי וישראלי מארח שגם בא איתנו. יצאנו ממלון בראשית לא ששמתי לב אם זה מסמל משהו הייתי עסוק בהברקת האוטו קניית בקבוקי מים מסטיקים חטיפי אנרגיה ובפארווה שזה מעיל פרווה מפואר שלבשתי על הג'ינס בלי גלבייה ורגע לפני שהרפובליקני הגיע הורדתי נשאר עם חולצת פסים שומר להיראות בתוך השורות.

הרפובליקני הכיר את ישראל טוב ורצה לעצור בבן גוריון ודיבר שם עם משפחה ערבית מארח אותם בדיבור ובמידבר כי "חשוב שבם ירגישו פה נוח" אמר.

 

מישהו אמר או כתב שכתיבה זו עבודה וצריך ללטש אותה אני פתאום נזכר חושב על הקוראים ועל הקריאה למסע שסיכמתי לעצמי ב "הרוצה להחכים ידרים".

 

בקבר בן גוריון הנחנו אבנים גם העובד הנוצרי מתרגש מאיתנו כמו בטקס קדום, מניחים חלוקים על המצבה משיש או אבן מקומית בטח.

והיו שם חיילים ואני אמרתי ולא אמרתי כי עוד לא ידעתי עם מי יש לי עסק

אז סיפרתי שבן גוריון הקים את המדינה למרות ההתנגדות של כולם, ככה מתחבר בהדרכה לסיפור ולמסגרות הגדולות אבל משרבב איזה גוון של אני של מנהיגות

ולא אמרתי ולא סיפרתי על המדיטציה שלו, איך שערב מבצע קדש הוא נסע עם נבון למלך בורמה וכדברי נבון:, 'נתנו לנו שם איזה שני חדרים מרתפים'.  – 'ומה עשיתם שם?' שאל המראיין.

'אני' אמר נבון 'ניהלתי כל מיני דיונים על יחסי ישראל בורמה'

– ובן גוריון? הוא עשה מדיטציה זה מאד עניין אותו."

לא סיפרתי המשכנו, הגענו לירושלים הצטרפה אפרת מהשיווק של החברה בעיניים בורקות הלכה איתנו בירושלים.

רואים שאתה אוהב את ירושלים, אמר הרפובליקני אז גם שמתי לב לצעיף הצבעוני שלו ולדקויות נוספות שהכיר כל כך באנושיות הגדולה של העיר

הוא הסתובב שם עם הסידור שלו מהבית ועם הכיפה מהתיק "אני לא אלך כאן עם הכיפת קרטון 'או לא. '  שהם נותנים."

שלושת אלפים לייקים עשרים אלף צפיות זה מרגיש לא מסעיר מספיק הרפובליקני ואתה ומחמוד מבאר שבע למדבר אז תמכור קצת רגש קצת כאב רגליים קצת איך הדרכת הרגשתה קצת סקס אפיל מהמסעדה הנוצרית בה ישבנו שבתחתית שלה היה שלט 'פיינו בר' וניתן היה לרדת לשם במדרגות ספירליות והיה שם חשוך מואר בשטיחים ערבים ותקרות עגולות וירדתם והסתכלתם ולא עשיתם מדיטציה כמו בן גוריון

אבל הנה משהו מעניין

כמה ימים קודם בכליל,  דבורה מספרת לי. שירושלים…….אח ירושלים….. יש אגדה שאלוהים היה מספיק לעצמו והשתעמם אז הוא התחיל לשחק עם החומר המקורי וזרק אותו ומהגרעין המקומי המקורי יצאו ניצוצות המרכיבות את כל הגלקסיות.    אבל הגרעין המקורי זה ירושלים וכשאתה בירושלים עם  החומר הקדום המקורי אתה הכי קרוב למקור ויש יכולת לפעול שם כי אתה קרוב לעצמך למקור שלך ואני מוסיף לזכר ולנקבה שבתוכך (ככה זה בריאה).

ודבורה מהנהנת ומחייכת ואומרת ש טיונין, tuning כלומר שירה מאפשרת את זה ופתאום אני מתברר עם הרפובליקני המיוחד שקוראים לו 'יהודה לייב' בעברית, שגם הוא חושב ש הללויה של לאונרד אריה כהן זה שיר גדול ואני אפרת הישראלי והנוצרי ויהודה לייב עומדים בירושלים וכמו ילדים הולכים אהובים של אימא שרים יחד וזועקים הל לויה הל לו יה הלהלויייה הללללללווווהווווו יה

המשכנו לכותל

פעם קרה לי פה … וראיתי… אומר יהודה לייב ואנחנו יותר משלושת רבעי שעה מסתובבים הכותל כמו במקדש ענק

הנוצרי כבר קנה

כיפה

כולו רצינות מתרגשת

אני כמו אחד שכשהיה תינוק חלם על עולם מושלם ולא חשב על לייקים

מוציא טלפון ומצלם

ועוד יום של מסע עומד להסתיים

 

המלצות:

צל מדבר אוהל לוג דברו עם מיה.

חנות הג'לביות של מחמוד: קצה השוק של בארשבע למטה ליד חלפני הכספים יש שקי טבק

יש שלוש סוגי פארוות המעיל של הגלבייה וקניתי גם בקראג' מחבת לקפה ירוק וזה נהדר הקפה המדבר ובכלל.

ציון קבר דוד.

המסעדה של ז'ק. ליד לינה בחאנקה ברובע הנוצרי עם מרתף לפינו באר

הכותל, כמו שאמרתי לנוצרי הצמא, כשתגיע תפגוש קיר ויהוד לייב הנהן בהערכה אולי זה יפנה אותך לעצמך או למעלה כך כיסא ושב מול הקיר זה הכי טוב

 

 

אולי תראה שם ליייקים … שאוהבים אותך שאני רצוי ואהוב

ויש מלא ציפיות וחלומות שאתה כבר מגשים

חורף מדבר וטוב

להתראות. בברכה