חברים כמו נרות
הדירה הייתה בפינסקר שבע, קומה שלישית, מרפסת ירושלמית חלונות זכוכית, כשירד גשם זה נתן מצב רוח של מרחקים קרובים.
המיטה שלי הייתה מזרון על הרצפה מסביב מלא ספרים שאספתי בכמה שקלים בז'ראר בכר,.
ש' השותפה שלי הייתה עם מלבארו לייט ושפתון בורדו, או אולי נדמה לי.
היא ידעה לעשן בדרך שנדמה היה לך שהעשן לוקח אותך למקומות מופלאים זרים ומוכרים. בכלל הכול היה זר מוכר.
היה לה תיק צד ובגדים גדולים וחזה אבל יותר מהכול לב
ולא כמו מפתח שוודי, לב כמו ספוג שנוטף ריח אורנים ודבש.
עברנו יחד לשם בשנה השנייה בירושלים. כשחיפשנו דירה יחד בקיץ התמזמזנו, אבל הספוג בלב שלה אמר שדי, עדיף להיות חברים,
נדמה לי שאנחנו חברים עד היום.
עברנו לדירה בפינסקר שבע.
שבעים ומשביעים את עצמנו ממאהבים ואהבות אחרות. בננו המשכנו להיות חברים סוג של הכי טובים זהב , שזה אומר: ספגטי, מלא יחד, מקלחת משותפת כלומר לא תחת הטוש, אבל החמימות הזו של לצאת מהמקלחת ו"תחמם את הסלון" ויציאות משותפות בהן היא לימדה אותי איך גורמים לבחור להדליק לך סיגריה ולהידלק בכלל…
ואיך עם עיניים מחייכות ולחיים גולשות גורמים לעולם להיות מעניין ומתעניין בך.
היא הייתה מקובלת, חברים מקיר לקיר חוץ מ בכותל, אומנים מבצלאל בעיקר במסיבות השוות ולחם פשוט עם סלט, שידעה להכין מהבית.
לילה אחד יצאנו לפאב שכבר לא קיים ליד מגרש הרוסים, אולי עישנו והחרמנות ההדדית הייתה מסוכנת מידי אז יצאנו.
לחפש אור משמעות, מצית נדלקת.. משהו טהור פנימי שייתן שמן ותחושת נשמה..
בפאב כרגיל היו כמה שהכירו אותה, אני הייתי עם כתפי מתאגרף שלאט לאט נפתחו כשעשתה את הטריקים עם הלב והסיגר5יות והסבירה לי על כל הטיפוסים שם: "אתה רואה את ההוא, זה אחד שתמיד יש לו אחות גדולה שלימדה אותו משהו, יש בנים כאלו שתמיד יש להם אחות גדולה שמלמדת אותם משהו …כמו 'אחותי הגדולה אמרה לי '.. שאחרי שזה הם פורטים לסקס אם אחרות.
ההוא שם הומו" אמרה "הוא אמר לחברים שלו שהוא היה עם מישהו והתייחס אליו כמו סיפור מעמדי".
כשנתיים קודם ש' עבדה בעיתון ועשתה עלי כתבה:, בן קיבוץ שעבר לתל אביב, היא קראה לכתבה 'מסע לעיר קוקסינלית', מסע למקום בו שום דבר לא ברור, מקיבוץ בו מכינים צ'יפס ה והדשא בגובה אחיד כמו כולנו. מי שהסתכל עלינו חשב שאנחנו זוג סקסי אבל לנו היה מרחב של חנוכיה:, חנכנו אחד את השני לאור עם מרחק שנותן לכל אחד למצוא את נשמתו ואת השיר והאור שלו.
ישבנו בפאב ולא התחלתי איתה והיא הדגימה איך גורמים לכל העולם להתחיל איתך אבל הינו מכורבלים בבועת צחוק ורגש.
לא היו אז ניידים ולא ניתן היה לבדוק סידור לאחרכך אז פשוט היינו יחד חזרנו לדירה ו…
בטח כל אחד הלך לחדרו. קנה לך חבר,, שנינו כותבים עד היום. אז בטח כתבנו8.
אומרים שאנשים הם כמו נרות. והיא הייתה מחנוכייה אחרת. דרך החינוך והחיוך שלה הייתה אחרת משלי והחברים שלה היו גם מקופסת נרות אחרת, אבל בלי להכיר את הרב קוק היא ידעה מבפנים "שבכל אדם בוער נר ואין נרו של האחד כנר חברו. וחובה להדליק את הנר". עד היום מידי פעם אני שולח לה את השירים הנדהמים שלי כשאני מתעורר ברודוס, או חוזר מירושלים ועוצר במנזר השתקנים ויודע שדווקא היא תבין את ההתנזרות הלא נזירית בעליל ואת הדיבור של השתקנים.
בחורף 93 בחנוכה הסתובבנו בירושלים, כלומר אני הסתובבתי והדרכתי טיולי חנוכייות עם גשם שחודר את כל המעילים והדמעות והיא הייתה בדירה מעשנת מלבארו לייט ומקבלת אותי כשאני חוזר. מקבלת זה כמו ביטוי על פתיחת ירכיים, אבל היא בעיקר פתחה את הלב וקיבלה את השוטטות שלי עם אנשים אחרים מראה להם את ההדלקה מתוך הבתים החוצה. עובר באור ולוחש סיפורים על ניסים וסופגניות. היא קיבלה אותי כמו שנר בחברות מדליק נר.
היה בננו משהוא כמו נרות מדליקים ונדלקים. כל הזמן מדליקים אחד את השני בפתקים על הדלת. פתקים שהיו פיוטים כמו: יצאתי ותכף לא אשוב אבל יש לי מלא תשובות, או פתק שאומר: שיש פקעות פרחים בעציץ ואם תתחממי הם יתחממו ויפרחו. ויש אור פשוט תושיטי יד.
אומרים על הנר: "זה נהנה וזה איננו חסר" ומתכוונים שכשאדם נותן מאורו לאדם אחר, האור גובר ודבר לו חסר וכך היינו.
על הדלת תליתי שלט, יזהר ו ש' (השם שלה היה כמו שירה),
'ועם כבר לבד אז שיהיה בתנועה'
ונענו כל הזמן כמו להבות אש טובה אחד ליד השני.
אני יודע שהיא שמרה אפה שהו מחברת עם כל הפתקים מאז.
מידי כמה זמן אנחנו מתראים בפיס או בחיים.
אור שניתן אי פעם לא יילקח לעולם.
אני חושב עכשיו, כמה ימים לפני חנוכה שאחד הדברים הכי חשובים זה חברים שהייתי איתם כמו נרות. בנחת רוח ובהדלקות ואור הדדי.
אז לחיי חברים וחברות שהם אור יקרות אור נרות.
שלחתי את תודתך לכל הקבוצה .. ואני מעבירה הלאה בנטפים לשאר מזכירות החטיבה את המלצתי החמה..
מאחלת לך בהצלחה ..
והלוואי ויצא לנו עוד להיפגש..
תודה ענקית,
גילי
Gili Ronen
OFFICE: +972.(04)6287248
MOBILE: +972.(052)5017248
